קוראים וקוראות יקרים,
מיהו האוייב הכי גדול של האנושות? אני לא יודע (זו סתם הייתה שאלה שאמורה לגרום לכם להמשיך לקרוא). אבל נראה לי שיש משהו אחד שנמצא איפשהו בראש הרשימה: השיגרה.
כן, היא נראית אפורה וקטנה, לא ממש מזיקה לאיש. אבל אם נתחיל לבדוק את העניין מקרוב, נראה את גודל הנזק שהיא מפילה עלינו.
השבוע, למשל, חגגנו 50 שנה לשחרור ירושלים והכותל המערבי. צפו בסרטון של הצנחנים מגיעים אל הכותל המערבי, על רקע הקריאה הנרגשת "הר הבית בידינו!" תראו את הדמעות, את ההתרגשות, את התחושה המשכרת הזו של לחזור אל המקום המקודש ביותר לעם ישראל. חמישים שנה אחר-כך, אנחנו יכולים להגיע לכותל מתי שנרצה (למעט בזמן ביקור נשיא ארצות הברית...) אבל התחושה העילאית הזו היא לא בדיוק אותו דבר.
היהדות מכירה בצורך להתחדש, להתרענן ולשבור את השגרה. מצוות טהרת המשפחה למשל היא מצווה מיוחדת שמביאה ריענון לחיי הזוגיות; מדי שבת אנו שוברים את שיגרת ימי העבודה על כוס קידוש מלאה יין, עם חלות ומאכלי שבת; וחגי ישראל השונים מופיעים במשך השנה ומעניקים לנו חוויות ותחושות ייחודיות לכל חג.
בשבוע הבא נחגוג את חג השבועות, היום בו קיבלנו את התורה על הר סיני. נכון, התורה היום קיימת וזמינה לכל אחד ואחת מאיתנו מתי שרק נרצה, אבל החג הזה מוקדש כל-כולו לרענן אותנו, להזכיר לנו את המעמד הדרמטי למרגלות ההר ולגרום לנו להשתחרר קצת מהשגרה האפורה והמסוכנת.
בואו לבית הכנסת בחג השבועות, במיוחד כדי לשמוע את קריאת עשרת הדברות. הביאו את כל המשפחה – אפילו הילדים הקטנים – וכשתשמעו את קולו של הקורא בתורה מכריז "אנוכי ה' אלוקיך", תעצמו עיניים ותנסו לדמיין את עצמכם עומדים צפופים יחד עם עוד עשרות אלפי יהודים, שומעים את הקול האלוקי בוקע רקיעים וארץ. הרשו לעצמכם להיסחף קצת ולהתרגש הרבה.
הכנות נעימות לכולנו ושבת שלום,
הרב מנדי קמינקר
Nema komentara:
Objavi komentar